ברפואה הסינית המסורתית משתמשים במספר טכניקות. דיקור, חימום – מוקסיבציה, טכניקות עיסוי סיניות – טוי-נא, גואשה, כוסות-רוח, אקופרסורה, דיקור באוזניים – אאוריקולותרפיה, רפלקסולוגיה סינית, רפואת צמחים סינית, טכניקות אימון עצמי – טאי-צ'י וצ'י-קונג. וכל זאת על מנת לאזן ולשפעל את האנרגיה הזורמת בגוף, על מנת להשיג או להחזיר את ההומאוסטאזיס.

המחטים מאוד דקות סטריליות וחד-פעמיות. תמיד, השאלה הראשונה שנשאלת – האם זה כואב? ובכן אני תמיד עונה שלי, כמדקר, זה לא כואב... אבל ברצינות, בסין מכנים את הטיפול כ-Bu-Tong ללא כאב. המחט מאוד דקה קוטרה בממוצע 2 - 3 עשיריות המילימטר (0.20-0.30mm) ובאורכים שבין 15 מ"מ ועד 50 מ"מ, בערך רבע המחט הכי דקה להזרקה. הדבר השני מחט אקופונקטורה אינה חלולה כמו מחט של זריקה, כי אין אנו מזרימים חומר דרכה. ודבר שלישי, המחט מאוד מושחזת בקצה. יחד עם שיטת ההחדרה המהירה (להבדיל מהזיכרון שיש לנו עם מחטי זריקות), מחט זו אינה גורמת לקריעה של העור אלא לניקוב העור, דבר אשר אינו מעלה איתות של טראומה או פציעה בעור ובכך אין איתות של כאב. וכאב אינו מטרה בטיפול. הדבר היחיד שאותו ניתן לחוש, וזאת לאחר שהגענו לאזור הצ'י או כפי שסינים מכנים זאת DaQi , נחוש בעיקצוץ או חום או נימול או תחושה של התרחשות או זרימה. DaQi הינו הסימן הניתן על ידי המטופל למטפל שאכן הגענו לשכבת הצ'י. מרגע ההגעה לרמת הצ'י ניתן לבצע מספר מניפולציות למחט, או חשמלית או חימום או הפעלה של מניפולציה ידנית וכל זה על מנת להחיש את התגובה. או פשוט להניח למחט לעשות את העבודה. בכל מקרה, המחט תשהה בנקודת הדיקור למשך 10-20 דקות ולאחר מכן היא נזרקת , חשוב מאוד להזכיר כאן כי המחטים הנמצאות בשימוש הן מחטים חד-פעמיות, אשר יוצרו במפעלים מאושרים על ידי אירגון הבריאות העולמי ועומדים בסטנדרטיים מאוד מחמירים, המפעל מייצר כמעט ללא מגע אדם בתנאים סניטאריים המקבילים לחדרי ניתוח, הן ארוזות במיכלים ולאחר האריזה הם עוברים עיקור נוסף. המחטים מאוד זולות כך שאף רופא המכבד את עצמו לא יעז לעקר מחט או להשתמש במחט יותר מפעם אחת, ואוי לו לאותו אחד. כך שאין סכנה להדבקות בזיהום כתוצאה מדיקור או העברת מחלות מחולה לחולה. לאחר השימוש המחט נזרקת למיכל מיוחד ההולך להשמדה במתקנים להשמדה של עזרים רפואיים אחרים.

לא!. אקופונקטורה עובדת באם מאמינים או לא. מחקרים הוכיחו שאין האופונקטורה פועלת כ"אפקט פלאצבו". מחקרים נעשו על בעלי חיים, והטיפול הוכח כיעיל גם בבני אדם וגם בחיות.
לקט מאמרים ומחקרים מפורסמים באתר זה בפרק > מאמרים> רפואה סינית.
 

כן בהחלט. רפואת הצמחים הסינית הינה אחת מאבני היסוד של הרפואה הסינית המסורתית – TCM. התרופות הסיניות באות כפורמולות פטנט או פורמולות אשר ירכיב המטפל, על פי הצורך. בישראל ישנם מספר יבואנים ובתי מרקחת אשר ממתמחים בייצור תרופות צמחים סיניות. המטפל ירשום את המרשם והכמויות על פי הצורך ויפנה את המטופל לבית מרקחת לשם הכנת התרופה. התרופות הסיניות באות במספר וריאציות – לשימוש פנימי - נטילת דרך הפה - Per Os כמו,  כמוסות, טבליות, תערובות יבשות להכנת מרתחים וטינקטורות. ולשימוש חיצוני – תמציות שמנים, רטיות, פלסטרים, חבישות ומשחות.
 

כמו כל שימוש תרופתי, גם לתרופות הסיניות התוויות והתוויות נגד (אינדיקציות וקונטראנדיקציות), ופעילות בין תרופתית. כך, שבכל מקרה בשלב התשאול, תתבקשו לדווח על תרופות שאתם נוטלים. בכל מקרה המטפל הינו מטפל מוסמך אשר יקח בחשבון את כל הנתונים ויפעיל המון חשיבה לפני שיקבע את דרכי הטיפול המתאימות לך. עוד דבר מאוד חשוב. אסור בתכלית האיסור להפסיק טיפול תרופתי מערבי. במידה ויש ספקות תמיד טוב להיוועץ בעוד רופא או מטפל.
 

בדרך כלל אמורים להרגיש בהבדל לאחר 2-3 טיפולים. במקרים מסויימים כשהמקרה הינו אקוטי, סביר שכבר לאחר הטיפול הראשון תהייה הקלה ויהיה צורך בעוד 3-5 טיפולים. במידה והמקרה הינו כרוני, הטיפול יהיה ממושך, משמע יהיה צורך בסדרת טיפולים ארוכה יותר ולאורך זמן, על מנת לפטור את הבעיה ולחזור לתפקוד נורמאלי.
 

בדרך כלל, אחת לשבוע. במקרה והמצב אקוטי יש אפשרות שהטיפולים הראשונים יהיו בתדירות של אחת ליומיים שלושה, בשבועיים הראשונים, ולאחר מכן להוריד את המינון לאחת בשבוע עד לאחת לחודש או בהתאם לצורך – כטיפול מונע או "אחזקה שוטפת". במצבים כרוניים הטיפולים יהיו אחת לשבוע ועל פי הצורך להוריד את המינון והתכיפות. בכל מקרה הכוונה להחזיר את המטופל לפעילות שוטפת במהירות האפשרית ובכל מקרה לא לגרום לתלות.
 

לא, אבל בדרך כלל כן.

המחלות בהן מטפלת הרפואה הסינית הן מגוונות. יש לזכור שברפואה הסינית לא מוכרות שמות המחלות כפי שאנו מכירים אותן במערב. ברפואה הסינית אנו קוראים למחלות סינדרומים, שהן אוסף של סימפטומים והטיפול במחלה או האיסטרטגיה הטיפולית נבחרת על פי חוסר האיזון באיברים השונים. ותמיד יש לזכור את המשפט המאפיין את הטיפול ברפואה הסינית - " לאותה מחלה, דרכי טיפול שונות. למחלות שונות, אותה דרך טיפול"- "Different diseases, same treatment. One disease, different treatments". ברפואה הסינית אנו מחפשים את המקור והסיבה לאוסף הסימפטומים, בנקודת הזמן הנתונה אצל המטופל הספציפי. כך שאנו מטפלים באמת, באדם ולא ב"מחלה".
 

העולם המזרחי מדמה את עולמינו והקורה בו במושגים של אנרגיה. כל דבר וכל הקורה בעולם הינו ביטוי של האנרגיה הויטאלית – Ki ביפנית ו-צ'י Qi בסינית. זרימת האנרגיה בגוף מתוארת כזרימת הנהרות והנחלים. כל הפרעה בזרימה החלקה תהייה מתוארת כחולשה או כמקווה מים עומדים העלולים להפוך למים מעופשים. תקיעות זו עלולה להפוך ולהתבטא כסימפטומים גופניים, הפרעות פסיכולוגיות, או תחושות שמשהו לא טוב קורה לי.
 

הבסיס לרפואה המזרחית היא, תאוריית היין והיאנג. Yin & Yang הינה דרך תאור של החשיבה המזרחית ודרך הפעילות של ה-צ'י – קי. היין והיאנג סובבים בתנועה מעגלית אין סופית, הפכים זה לזה ובאותו זמן משלימים אחד את השני. אין הם אבסולוטיים וביחד הם משלימים את השלם. התאור הבסיסי ביותר הוא – היאנג הוא הצד המואר, ע"י השמש, של העמק והיין הוא הצד המוצל של אותו עמק. על כן היין מיוחס לצל, חושך, קור, שקט, מנוחה. יאנג לעומתו הוא בדיוק ההפך, הוא האור, החום, התנועה. ברמה השניה היאנג הוא השמימי והיין הוא הארץ, האדמה ואילו האדם הוא המקשר ביניהם, ראשו כלפי השמיים ורגליו על האדמה. מכאן ניתן לגזור את כל הנגזרות בכל תחומי החיים. הייחס בניהם הוא עקרון הדואליות היחסיות וההדדיות. לא ניתן לתפוס את המונח קר ללא ידיעה מהו חום, או מהו נמוך אם אין לנו מושג מהו גבוה.
 

תאוריה זו מסווגת את היין והיאנג על פי איכויות הצ'י – קי. הסיווג הוא על פי חמישה יסודות או אלמנטים – אדמה, מתכת, מים, עץ ואש. בעזרת תיאורייה זו ניתן לתאר את השלבים והתהליכי השינוי השונים של הצ'י – קי. האש היא היאנג האולטימטיבי, המתכת הינה באופייה מוצקה ובעלת מבנה, המים מיוחסים למצב צבירה נוזלי ובהפשטה לגמישות ויכולת הסתגלות, הוא גם קר באופיו והוא היין האולטימטיבי. העץ הינו יותר פעיל, ויצירתי. הצורה בה מוצבים האלמנטים במעגל היצירה, מתארים את ההויצרות של אלמט מתוך האלמנט הקודם ויוצר את האלמנט הבא. המים יוצרים את העץ, העץ יוצר אש, האש יוצרת אדמה, האדמה יוצרת מתכת והמתכת יוצרת מים וחוזר חלילה. אומנם שמות האלמנטים הם תיוג לאלמנטים, על מנת שנוכל לתפוס את המונחים ביכולת השיכלית, אך ההבנה הינה עמוקה יותר ומעבר לתיוג. לדוגמא – האדם, האנרגיה של העץ מתארת את הצמיחה, יכות החלטה ויצירתיות, אך כאשר אנרגיה זו יוצאת מאיזון הדבר עלול להביא לחוסר סבלנות, תסכול, דיכאון ועצבות. היחס ההדי בין חמשת האלמנטים הינו מורכב, כך שאנרגיה חזקה של אחד האלמנטים עלולה להזיק ולגרום לבקרה שלילית בהתפתחות האנרגיה של אלמנט אחר לזה אנו קוראים מעגל הבקרה. האדמה מבקרת את המים, המים מבקרת את האש, האש מבקרת את המתכת, המתכת מבקרת את העץ והעץ מבקר את האדמה.

הצ'י – קי זורם בגוף דרך מובילי אנרגיה "וירטואליים" המכונים מרידיאנים. מערכת המרידיאנים היא מערכת המאפשרת את זרימת הצ'י – קי ב/ולכל חלקי הגוף. לכל מרידיאן יש שם, השם ניתן על פי האיבר הפנימי המיוחס לו או אשר המרידיאן מעביר אנרגיה אליו, לדוגמא מרידיאן הלב, מרידיאן הכליות, מרידיאן המעי הגס וכך הלאה. כך שלעיתים מטפל בשיאצו יזהה חסימה בזרימת האנרגיה באחד או יותר מרידיאנים, דבר אשר גורם להצטברות של אנרגיה במקום מסויים ואשר יביא למתיחות או מלאות באזור ובו בזמן יהיה ריקון או צימצום של אנרגיה במקום אחר אשר יביא לחולשה וריקנות. אזי המטפל יעבוד על המרידיאן כך שיביא לאיזון ויסיר את המחסום ובכך יחזיר את הזרימה התקינה של צ'י – קי במרידיאן. בכך יפעל להעלמת התחושות הלא נוחות. נקודות הדיקור – acupoints נמצאות על המרידיאנים ולעיתים יבצע המטפל מניפולציה על הנקודות. מניפולציה של שיאצו הכוונה ללחיצה ארוכה על הנקודה – (צובו ביפנית). שיטת השיאצו נבדלת מהאקופונקטורה או האקופרסורה בכך, שבשיאצו יעדיף המטפל לעבוד על המרידיאן עצמו מאשר לבודד נדוקות ולעבוד עליהן בניפרד.
 

המרידיאנים נקראים על פי שמם של האיברים הפנימיים. המרידיאנים לא רק מכונים בשמם של האיברים אלא הם מכלולים, קונסטלציה, ובעלי משמעות רחבה יותר בהקשר לפעילות האיבר. על מנת להבין את ההקשר הזה יש לתפוס את המרידיאן כמרכז פעילות אנרגטית. הפעילות החזקה ביותר בנקודה בה נמצא האיבר אשר יוציא לפועל אנרגיה זו. ברפואה המזרחית הפעילות של האיבר מאופיינת על ידי העיקרון, יותר מאשר על פי הפעילות הפיזיולוגית או המבנה והמיקום האנטומי. כך נבחרו זוגות האיברים בחמשת האלמנטים. לדוגמא באלמנט המתכת נמצאים הריאות האיבר ה- yin והמעי הגס האיבר ה-yang הם נמצאים כזוג המשלים זה את זה מכיוון שהרעיון המרכזי של הפעילות שלהם הינה העלמת או הוצאת הפסולת מחוץ לגוף (על כן מחברים את הריאות עם העור שגם הוא איבר להוצאת פסולת אך הוא אינו איבר פנימי) ובין מרידיאן הריאות לבין מרידיאן המעי הגס ישנו קשר פיזי. כך שאם המטפל יואמר שהוא מזהה בעיה או חוסר איזון במרידיאן הלב, אין הדבר אומר שהוא מצא בעיה לבבית אלא שיש להתמכד בעבודה ותמיכה באספקט האמוציונאלי.