מאמרים / שיטות איבחון / עוד על אירידיולוגיה - הרחבה לפרק
עוד על אירידיולוגיה - הרחבה לפרק
מאת יוסי קיטרו
עוד על אירידולוגיה
משוואת הבריאות
לפני שנעריך מה ניתן ללמוד על האדם על ידי התבוננות בקשתית, נתייחס תחילה למשוואה הבאה, המתארת את המצב הבריאותי.
סטטוס בריאותי =
תורשה
+
סביבה ( תזונה, אורח חיים וכדו')
+
פקטורים נפשיים (רגשיים, רוחניים)
+
גיל.
כולנו ירשנו קומבינציה תורשתית כזו או אחרת, מאבות אבותינו ואת זה ניתן לראות מהעץ המשפחתי. עד כמה זה משפיע עליך באופן ספציפי?. גורם זה במשוואה הוא קבוע ולא ניתן, עדיין, לשינוי. לתזונה ולאורח חיים תהייה השפעה חזקה יותר על חלקנו, עד כמה אנו יכולים ורוצים לשנות אותם על מנת לזכות בבריאות טובה? זה תלוי רק בנו. אנו צריכים לקחת בחשבון גם את המצב המנטאלי והריגשי בחשבון, על מנת להבין עד כמה הם משפיעים על בריאותנו. מרכיב הגיל משמעותי גם הוא מכיוון שככל שאנו מזדקנים, כושר העמידות-resiliency קטנה וכך גם יכולת הגוף לשקם את עצמו. נכניס את כל הגורמים למשוואה וכך ניתן יהיה להעריך את הסטטוס הבריאותי, לראות מה נוכל לשנות, באם אנו רוצים בכך, ונעריך מחדש את הסטטוס. עד כאן יהיה זה בגדר ניחוש.
אירידולוגיה מפחיתה את הניחוש. להסתובב בחיים ללא מידע, המידע אותו ניתן להפיק מהאירידולוגיה הינה משולה למי שמסתובב בשטח לא מוכר ללא מפה. בעזרת האיבחון האירידולוגי ניתן לראות עד כמה כוח יש לך (עד כמה אתה עוד יכול להתעלל בעצמך, לפני שתיפול), כמו כן ניתן לראות מה הם הדברים הספציים התורמים למצבך (סימפטומים דומים אשר משפיעים על כל אחד באופן שונה), וגם ניתן לראות מה הן התבניות האמוציונליות והנפשיות המשפיעות עליך. בקיצור, האיבחון האירידולוגי נותן לך את המושג מאין באתה, ועד כמה אתה יכול לדרדר את המצב באם לא תעשה דבר. מידע זה חשוב, מכיוון שאם אנו יודעים מה עומד לקרות, ובמידה ולא עברנו את נקודת האל חזור, מה ניתן לעשות ובאילו צעדים לנקות, על מנת לא לדרדר את המצב ולא לממש את הפוטנציאל השלילי.
מאיפה זה התחיל ?
בכל הציוויליזציות העתיקות נחשבה "העין כאשנב לנשמה". האירידולוגיה המודרנית התחילה את דרכה לפני קצת
יותר מ-100 שנים, בשלהי המאה ה-19, כשרופא הונגרי ורופא שוודי החלו לחקור את הנושא ולארגן את הממצאים. איזכורים ראשונים לאירידולוגיה נמצאו בכתבים בבלונים מ-1000 לפנה"ס. לאחר מכן נמצא ספרו של שרדן פיליפוס מינס “Physiognomia Medica”שנכתב ב-1670. (פיזיוגנומי דיאגנוסיס – האינטרפטציה –הפרשנות למצב פיסי על פי סימנים בפנים, ושאר האיברים הסומטוטופיים –organs Somatotopic. בספר זה ישנו פרק שלם על העין והקשתית וחלוקת האיריס לסיגמנטים על פי השתקפות האיברים בו.
בשנת 1813 כתב האופתלמולוגיסט הונציאני, ביר :" כל דבר המשפיע על האורגניזם בתוך הגוף, לא יוכל שלא להשאיר סימן בעין ולהפך".
ב – 1881, נולדה האירידולוגיה המערבית. ומקימה היה יגנץ וון פזקלי. רופא הונגרי שעוד שבנערותו התענין בחקר הסימנים בעין וזאת כתוצאה מכך שמצא ינשוף שרגלו נשברה. הוא שם לב לכך שבעינו של הינשוף סימן שחור שהלך ונעלם עם הבראתו של הינשוף. מאוחר יותר כשלמד רפואה המשיך לחקור את הקשר שבין האיבריפם בגוף לבין הקשתית.
אחריו המשיכו את מחקרו עוד רבים מכל חלקי העולם כמו ג'וסך אנגרר וג'וסף דק מגרמניה ודר' ברנרד ג'נסן מארה"ב.

מפה אירידולוגית מוקדמת של ברנרד ג'נסן
התפיסה הבסיסית
האירידולוג בוחן את צבע הקשתית, דחיסות הסיבים וטיב הסיבים, פגמנטציה ושינויים בפיגמנטציה, התפתחות אנורמלית בתוך וסביב הקשתית, טונוס וגודל האישון וסימנים שונים בסקלרה (לובן העין).
צבע העיניים חשוב על מנת לסווג את האדם ולהבין את הדברים הבסיים עליהם צריך לתת את הדעת. הצבע מתחלק לשלושה צבעים בסיסיים או יותר נכון לשלושה מופעי צבע. שמהם נגזרים שלוש קונסטיטוציות - חום - Hematogenic, המצב בו פימנט חום שולט. כחול - Lymphatic, כשיש חוסר בפיגמנט חום, ומעורב - Billiary, כשיש מעט פיגמנט חום. הבה נבחן מה כל מופע כזה אומר לאירידולוג.
כחול – Lymphatic: עין במופע כחול, עם תוספת של לובן או אפרפרות. וניתן להבחין במבנה הסיבי. אנשים
אלה נוטים לחולשה של מערכת הנשימה, בעיות של ליחה, בעיות במערכת העיכול, חולשה במערכת היורו-גניטלית, בעיות במערכת הלימה ובלוטות הקשורות בזה – שקדים, אפנדיקס, טחול, קישוריות הלימפה. גם בלוטת הדרנל לא מאוזנת ויש לשים לב להצטברות של נזלת וכיח.
מעורב – Billiary : המופע יהיה כל צבע מחום בהיר, דבש, ירוק וכדו'. מכיוון שהפיגמנט החום אינו מכסה את
הסיבים, יש אפשרות לראות את המבנה הסיבי. באנשים בקונסטיטוציה זו יש לשים לב לכל המחלות הנובעות החולשה וחוסר תפקוד של הכבד וכיס המרה, בעיות של פירוק מזונות, דבר מקשה על העיכול, הספיגה וההפצה. באנשים אלה עלולה להופיעה גם בעיה במערכת החיסונית.

חום – Hematogenic – הפיגמנט החום מכסה את כל המארג הסיבי של הקשתית. אנשים בקונסטיטוציה זו צריכים להיות מודעים שם עלולים לחלות במחלות הקשורות בדם ומרכיבי הדם. תהייה להם בעיה באיחסון מינראלים. על כן יש להתמקד בלב, בדם וכלי הדם, והאיברים הקשורים לבניית הדם – כבד, טחול, מח העצם. וכמו כן לשים לב למערכת העיכות והמערכת האנדוקרינית.
כמובן שהדבר אינו פשוט כל כך. מכיוון שלכל קונסטיטוציה עוד תת-קונסטיטוציות להבחנה מבדלת בין אדם אחד לשני.
כתמים המופיעים במקומות שונים בקשתית גם להם אינדיקציה.
פיגמנטציה צהובה מראה על חולשה בפעילות הכליות. כתם שומני צהוב בסקלרה מראה על בעיה במטבוליזם השומן דבר אשר ממקד את תשומת הלב בכבד וכיס המרה. כתמים כתומים מצביעים על בעיה במטבוליזם של הפחממות (סוכר ועמילנים), ומראים על חולשה בלבלב והכבד. כתמים חומים מראים על פעילות חלשה של הכבד בנוגע לסינון הדם.
עוד סימנים בקשתית עליהם צריך לתת את הדעת, הם הצורת טבעות שונות:
Scurf rim – טבעת או עטרה מקושקשת – זו טבעת כהה המקיפה את הקשתית בחלק החיצוני. דבר המראה
על בעיה בתפקוד העור כאיבר המסלק רעלים. הם לא מזיעים בקלות, דבר אשר מעמיס על עבודת הכליות. כמו כן יש לשים לבעיות עוריות.
Stress Rings טבעות מתח – אלה טבעות הנראות כמו טבעות הגדילה בגזע עץ. נותנות אינדיקציה על בעיות
ניאורו-מוסקולריות הנובעות ממתח וסטרס. אלה אנשים אקטיביים, פרפקציוניסטיים והישגיים.
Lymphatic Rosary – מחרוזת לימפתית – מופעה כטבעת הע
שוייה מפנינים, עננים לבנים קטנים או כדורי צמר גפן קטנים. דבר המראה על נטייה לבעיות לימפתיות ונפיחויות בבלוטות הלימפה. לאנשים אלה בעיות נשימה, הצטברות נזלת וליחה, בעיות בסינוסים, דלקות כרונים באוזן ובעיות הכליות. אנשים אלה אוהבים הרמוניה ושקט ונמנעים מקונפליקטים.
Lipid Ring – Lipemic diathesis – טבעת שומנית או טבעת זיקנה – טבעת עם מופע עכור מתפתחת
בחלק החיצוני של העין. זהו סימן יחיד שאינו מתפתח בקשתית אלא בקרנית אך יש לו השלכות הנלקחות בחשבון על ידי אירידולוגים. טבעת זו נפוצה אצל אנשים זקנים ומראה על הקשות העורקים, הסתיידות עורקים ובעיות קרדיו-וסקולריות אחרות. כמו כן בעיות של הכבד, בלוטת התריס, סוכרת ומחלות כמו פרקינסון וזיכרון חלש נלקחות בחשבון. אופיים של אנשים אלה יהיה קשה הם יהיו קשים לא מתפשרים ועיקשים – "ראש קשה".
ביקורת:
רוב הרופאים אינם מקבלים את טענות האירידולוגיה, וזאת מתוך בורות וחוסר הבנה של השיטה. ורואים בה שיטת פסבדו-מדעית חסרת ביסוס. נקודה חשובה נגד טענות השיטה היא שהקשתית אינה משתנה במהלך חיי האדם. אין עדויות לשינויים בקשתית מעבר לשינויים בפיגמנטציה בשנות החיים הראשונות, וגלאוקומה בשלבי חיים מאוחרים יותר. יציבות זו בתבנית הקשתית עומדת בבסיס שיטות זיהוי הקשתית, המשמשות לזיהוי בני אדם, בדומה לטביעות האצבע.
מחקרים מדעיים מבוקרים היטב אודות שיטת האירידולוגיה הגיעו לתוצאות שליליות בלבד - לא נמצאה כל מובהקות סטטיסטית לשיטה. במילים אחרות, לפי המחקרים, סיכוייו של האירידולוג לאבחן מחלה אינם עולים על סיכוי ניחוש.
מבקרי השיטה מתריעים בפני בזבוז זמנם וכספם של הנבדקים, ומפני הסכנה שבאבחון שגוי, ומכך שאבחון על ידי אירידולוג עלול להניא את הנבדק מאבחון מקצועי על ידי רופא.
אילו היו המבקרים, טורחים להבין את בסיס האירידולוגיה, שהיא הבנת הקונסטיטוציה והתורשה, ולא שיטה המחליפה את בדיקות המעבדה הכמותיות. אולי לא היו קופצים למסקנות טיפשיות, כאלה. (ק.י.)
למעוניינים להרחיב את הידע בתחום, תפריט > לימודים > קורסי הכשרה למטפלים