english
מאמרים / שיטות איבחון / ההיסטוריה של אבחון באמצעות תווי פנים - הרחבה לפרק
ההיסטוריה של אבחון באמצעות תווי פנים - הרחבה לפרק
מאת יוסי קיטרו
ההיסטוריה של אבחון תווי פנים
דר' אדוארד וינסנט ג'ונס, שהיה שופט בית במשפט העליון בקליפורניה, פיתח טכניקה טכניקת איבחון על פי תווי פנים - Personology , בשנות ה-30 של המאה ה-20. תוך כדי עבודתו, כשופט, והמפגש היום יומי עם טיפוסים שונים, הביאו אותו להבחין בקשר שבין איפיונים פיזיולוגים, בתווי הפנים להתנהגות. הוא הכין רשימה של סימנים פיזיולוגיים הנקשרים לסוג מסוים של התנהגות. עם הזמן הוא צפה באנשים ורשם את ההתנהגות הצפויה. רק סימנים שהיו בהם תאימות של לפחות 92% הוא הכניס לרשימתו הסופית. התאוריה שלו, שאותה גם לימד באוניברסיטאות היא, שההשפעה הגנטית של ההורים בזמן ההתעברות אינה שווה. אלא, הילוד יראה דפוסי התנהגות הדומות לאלה של להורה הדומיננטי.
ההיסטוריה של הקריאה בתווי הפנים הולכת אחורה בזמן, לימי היפוקרטס, פיתגורס, אריסטו ופלאטו. היפוקרטס השתמש בכלי איבחוני זה, על מנת להבין את הסיבה הנפשית ו/או האמוציונאלית, שהביאה את המטופל למצבו הפיזי העכשוי. גם בסין העתיקה התפתחה תורת קריאת הפנים הסינית כחלק משיטות האיבחון של הרפואה הסינית המסורתית. וכך גם בהודו והוותה חלק מהאיבחון האירוודי. גם בכתבי חז"ל נזכר הדבר ובייחוד בזהר הקדוש.
דר' פרנץ יוזף גול שנחשב לאבי חקר המוח, היה הראשון שפירסם במאה ה-19 מחקרים ומאמרים על חשיבות היחס בין מערכת המערכת הנוירולוגית להתנהגות האינסטינקטיבית של האדם. התאוריה של פרויד, מאה שנים לאחר מכן, שינתה את הבנת תפיסת ההתנהגות של האדם. בזמן מלחמת העולם השנייה תורת קריאת הפנים התפוגגה ונעלמה כמעט לחלוטין. השינוי בתפיסה היה שונה בתחליט. מכיוון שהתפיסה החדשה התעלמה מהסימנים המולדים המעידים על פוטנציאל התנהגותי והטענה החדשה הייתה שהאדם הינו תבנית נוף מולדתו. ז"א ההשפעה הסביבתית הינה מכרעת בהתנהגות האדם.
ממשיכי דרכו של השופט דר' ג'ונס, היו בני הזוג רוברט ואליזבת וויאטסייד, שנימנו על תלמידיו, ב1950 הם הקימו את "המוסד לפרסונולוגיה בלוס אנג'לס", על שמו של דר' ג'ונס. במשך כ-10 שנים הם פיתחו ושיפרו את השיטה, עד שהגיעו לתאימות ודיוק של 99%, בין הסימנים והתווים בפנים ובגוף, לבין ההתנהגות האינסטינקטיבית.
קינסולוגים משתמשים בידע זה לאיבחון וטיפול בחסמים פוטנציאלים, במטופליהם. השיטה הינה קבלת והבנת הטבע הגנטי והיסודי של האדם. השיטה מלמדת את הבחירה הנכונה והלך המחשבה והפעולה שתביא את האדם לבחור בדרך הנכונה, עבורם, ובזאת להשיג את המטרה ולשלוט בהתנהגות. מהות השיטה היא שברגע שאנו מכירים ומודעים לעצמנו, ויודעים ומבינים מי אנחנו באמת, אז תהייה לנו זכות הבחירה לפעול ולהתנהג בחופשיות.
הפעילות וההתנהגות של האדם הינה בדרך כלל פעילות לא מודעת, אינסטינקטיבית. אנחנו שופטים אדם על פי מראהו, לעיתים קורה שאנו מקבלים את הרושם הראשוני בפגישה הראשונה עם אדם לא מוכר, וזאת על פי מראהו ובייחוד ממראה פניו. איזה חוש פעל באותו רגע, זוהי בדרך כלל האינטאיציה או כפי שאחנו מכירים אותו כ"חוש השישי". אותו חוש אולי מיסטי אולי איזוטרי, אך הוא קיים בכולנו ברמה כזו או אחרת ובייחוד התינוקות וילדים קטנים ועדיין אינם מושפעים מדעות קדומות של המבוגרים. הפרסונולוגי והפיזיוגנומידיאגנוזיס מלמדים אותנו לעשות את ההבחנה גם בכלים אותם אנו מבינים. ןהןפכים להיות מעשיים יותר
.
איפה נעשה השימוש הכי רחב והכי מוכר לכולנו בפיזיוגנומיה? ....מחלקות הליהוק בעולם הקולנוע עושות זאת תמיד. שחקנים מסוימים הם בעלי look של "הבחור הטוב" ויש כאלה עם מראה של "הבחור הרע". ולעולם הם ילוהקו לסוג זה. מעט מאוד מהשחקנים יכולים לשחק גם את זה וגם את זה. כדי ששחקן יחצה את הקוים, עליו להיות השחקן האולטימטיבי ושביכולתו לשלוט במימיקה, או שיעבור עיבוד תמונה ע ידי אומני עיבוד תמונה ואו שיעשו זאת בעזרת איפור כבד.
