מאמרים מקצועיים על רפואה סינית

מאמרים / רפואה סינית / הרפואה הסינית המסורתית בפרספקטיבה מדעית

המחקרים הראשונים שנערכו במערב, בהקשר לרפואה הסינית המסורתית, היו בתחילה, כולם, בהקשר לנושא הכאב והאילחוש. בתחילה ניסו את הרפואה הסינית כתחליף, באותם מקרים בהם מעורבים כאבים כרוניים, על מנת למנוע את תופעות הלוואי של התרופות הקונבנצינליות. כיום לאחר מספר עשורים, ומאז פרצה הרפואה הסינית לתודעה במערב, מומלצים הטיפולים ברפואה הסינית על ידי מיטב הרופאים המערביים.

התאוריה של הרפואה הסינית המסורתית, אקופונקטורה ומרידיאנים.
על מנת להבין את ה-TCM – הרפואה הסינית המסורתית, עלינו להבין מספר מושגים וכיצד כל המנגנון הזה עובד, מבחינה מעשית אפקט הריפוי ברפואה הסינית מתבסס על מספר תפיסות ותובנות, אשר מובאות בהמשך:

א. תאוריית היין והיאנג - The Yin Yang Theory
קונספט היין והיאנג הינו מאוד פשוט בתפיסתו ומאוד מעמיק. בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב - Nei Jing Su Wen, שהוא היסוד והבסיס לרפואה הסינית נאמר – "הרקיע הינו הצטברות של היאנג בעוד האדמה היא הצטברות של יין". בגוף האדם, אזור הראש משוייך ליאנג ואזור הרגליים משוייכות ליין. הגב והחלק הדורסלי – אחורי של הגפיים הם יאנג, והשטח באספקט הונטראלי – ביטני של הגוף והגפיים יהיו יין (בהשוואה להולכים על ארבע – כל השטחים הפונים אל החוץ – השמש הם יאנג והמשטחים הפונים אל האדמה הם יין).
אנשים אשר חווים התמוטטות פתאומית של היאנג (ברפואה המערבית יקראו מצבים אלה, vasovagal shock or hypovolaemic shock – התעלפות , איבוד הכרה פתאומי כתוצאה מירידת נפח הדם בפלזסמה), במצבים אלה ניתן לבצע סטימולציה של נקודת GV-20 Governor Vessel 20 - ) הממוקמת בנקודת השיא של הקודקוד, והיא הנקודה היאנגית ביותר בגוף. זו נקודה המחייה צ'י ומושכת כלפי מעלה. במקרה של נסיגת הדם, היא את תחייה את הצ'י - Qi ), ותגרום לו להניע את הדם ששקע כלפי מטה, חזרה אל הראש להזין את המוח).
בכל מקרה נוכל לצמצם את הבעיה לתוך יין או יאנג. אך יין ויאנג הם יחסיים והם משתרעים מהיאנג הקיצוני ביותר ליין הקיצוני ביותר. לרוב נמצא יין בתוך יאנג ויאנג בתוך היין.

ב. תאוריית חמשת האלמנטים - The Five Element Theory
על פי תאוריה זו כל איבר משוייך לאחד מחמשת האלמנטים. לדוגמא, הלב משוייך לאלמנט האש, זהו איבר "חם". חמשת האלמנטים הם: אש, אדמה, מתכת, מים, עץ. באופיים האש היא הכי יאנג והמים הכי יין. האדמה היא בניהם. בכל אלמנט ישנו איבר יאנג והאיבר המשלים יין, היוצרים בניהם מערכת יחסים.
מערכות יחסים אלה בין איברי היין ואיברי היאנג בתוך האלמנט הינם הבסיס לאיבחון וטיפול ב-TCM . המעי הדק הינו בין הזוג היאנגי של הלב שהוא יין באלמנט האש. בנוסף, נקודות הדיקור על מרידיאן ספציפי יכולות להיות מקושר לאיברים ולמרידיאנים אחרים, וזאת על פי רשת המרידיאנים המקשר בין המרידיאנים הראשיים. ומניפולציה בנקודות הדיקור תשפיע על זרימת הצ'י בין האיברים.

ג. צ'י, דם, תמצית ונוזלי גוף – הם החומר החיוני – הויטאלי במטבוליזם של הגוף.
צ'י הינו יאנג, באופיו, והדם, התמצית ונוזלי הגוף הם יין. בתאוריה הסינית בין החומר לבין האנרגיה קיים יחס של הדדיות, משמע, צ'י יכול לשנות צורה ולהפך לדם, תמצית, נוזלי גוף ולהיפך.

ד. העיקרון ההולוגרפי – איבר בגוף אשר מייצג את הגוף כולו.
לאיברים אלה אנו קוראים איברים סומטוטופיים. לדוגמא – כף הרגל, כף היד, האוזן החיצונית, הציפורניים, הפנים, קשתית העין, לשון, בטן ועוד.
טבעם של המרידיאנים על פי ה- TCM.
בספר השאלות הפשוטות נאמר :" כאשר עוקבים אחר נתיב זרימת המרידיאנים, נמצא 365 נקודות דיקור. המרידיאנים ממוקמים עמוק בתוך השרירים, מתחת לעור, ובאותן 365 נקודות המרידיאנים מתחברים אל פני השטח". במחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, כפי שנראה בהמשך, נתגלה שנקודות הדיקור הינן בעלות מוליכות חשמלית שאינה דומה לנקודות אחרות בסביבה, ושאינן נקודות דיקור.
המרידיאנים, הינם נתיבי הצ'י. ברגע המוות המרידיאנים נעלמים. המחקרים הראו גם, שרשת המרידיאנים נמצאת בנוסף למערכת העצבים, לכלי הדם והלימפה. נקודות הדיקור נמצאות בסמוך לכלי דם, לימפה או קולטני העצבים, אך לא בהכרח בתוכם.

אקופונקטורה – תבנית של פעילות ביוכימית

במהלך מספר עשורים האחרונים נערכו ניסויים מדעיים על מנת לשלול או לאמת את קיומם של המרידיאנים ונקודות הדיקור. ולנסות להבין את אומנות הריפוי הסינית בכלים המדעיים הקיימים במדע המערבי. אני אביא תרגומם של מספר מחקרים, מהנחשבים והמפורטים שנערכו ואולי נמצא מספר תשובות למדע שמאורי האקופונקטורה. ואולי נבין שאבות מדע הרפואה ידעו דברים שהם ניסתרים ונשגבים מבינתנו, גם כשאנו חיים העולם טכנולוגי "מתקדם".

נתיבים נאורולוגיים – "בקרת הכניסה" – Neurological pathways - 'Gate control'
מחקר נאורולוגי, הגישה הראשונה הייתה בדיקה וקישור המרידיאנים למערכת העצבים. הנחה שנקודות הדיקור מפעילה סיבי עצב (למרות שנקודות הדיקור, לא תמיד ממוקמות על עצבים) אשר שולחים אותות אל שלושה מרכזים ( חוט השדרה, המוח האמצעי וההיפותלמוס-היפופיזה) על מנת לגרום לאילחוש ואפקטים אחרים.
חוט השידרה נעזר ב- enkephalin וב- dynorphinהגורמים לחסימת אותות ושיש להם תכונות אופיאטיות (מלשון אופיום) והם מוגדרים כמשככי כאב. שפעול החומרים הללו בעזרת סטימולציה חשמלית בתדר נמוך (<4 Hz) וטנסמיטרים אחרים GABA שופעלו בעזרת סטימולציה חשמלית בתדר גבוה (>200Hz). בעזרת Naloxone (תרופה סינטטית נוגדת השפעות אופיואידיות) הצליחו לחסום סטימולציה של שני החומרים האופטיואידיים אך לא הצליחו לחסום שיחרור של GABA.
המוח האמצעי משתמש ב- enkephalinעל מנת לשדר את מסרי הכאב דרך חוט השדרה, וזאת על ידי אפקט סינרגטי (שיתוף פעולה) בין מונואמינים, סרטונין ונוראפינפרין.
המרכז השלישי, מסלול היפותלמוס-פיטויטריה (היפופיזה). ההיפופיזה משחררת באטא-אנדורפין לזרם הדם ול-CSF - Cerebrospinal fluid- הגורם לאילחוש במרחק משם. ההיפותלמוס שולח אימפולסים אל המוח האמצעי דרך הפעולה של הבטא-אנדורפין שמנחית את מערכת האיחוש הטבעית. את הרכז השלישי יכולים לשפעל אך ורק בעזרת סטימולציה בתדר נמוך. (על פי המחקר של פומרנץ).

בפרקטיקה נראה זאת כך – על מנת לטפל בכאב אקוטי בצואר שלעיתים נגרם ממתיחה בל שרירי הצואר. הטיפול יהיה דיקור בנקודה בשם Luozhen(extra) נקודה הממוקמת האספקט הדורסלי של כף היד בין העצמות המטקרפליות שבין אצבע המורה ואמה. הנקודה השניה היא Gall Bladder 39 הנמצאת בגובה רוחב 4 אצבעות מעל המלאולוס (עצם הקרסול) הלטראלי. הנקודה הראשונה הינה נקודה מקטעית המשפיעה על חוליה C6 (חוליה צוארית מס' 6). הנקודה השניה אינה מקטעית, סטימולציה של נקודה זו תגרום להפעלת מרכז מספר השלישי. זה מסביר את ההשהיה בהופעת תחושת האילחוש אם מפעילים רק נקודה זו. קומבינציה של נקודות דיקור מקומיות עם נקודות מקטעיות ומרוחקות (דיסטליות) הינן שיטות שכיחות בטיפול באקופונקטורה, על מנת לאלחש ולמניעת כאב.

פקטורים נוספים
בניסוי מעבדה מ1977 שנערך במספר מתנדבים עם כאב שיניים אקוטי, בוצעה סטימולציה ידנית לאחר החדרת מחט לנקודה Large Intestine 4. הניסוי בוצע על שתי קבוצות. לקבוצה הראשונה הוזרק נלוקסון תוך ורידי (i.v. naloxone – חומר נוגד פעולת חומרים אופיואידים) זו היתה קבוצת הביקורת. לקבוצה שניה הוזרקה תמיסת מלח תוך ורידית i.v. saline. בקבוצה זו דווח על השגת אפקט אילחושי טיפוסי, תוך 30 דקות הופיעה תגובה אילחושית שמשכה כשעה. בקבוצת הביקורת לא הצליחו להגיע לתגובה אילחושית בעזרת הדיקור. דבר זה הוביל למחקר של Cheng and Pomeranz (1979) שחקרו את השפעת האיחוש ושחרור אנדורפין בעזרת דיקור. הניסוי מראה שאכן סטימולציה של דיקור מעלה רמת חומרים מאלחשים בדומה לאפקט האילחושי, האפיואידי של האופיום. ושאכן ניתן לחסום אפקט זה על ידי חומר סינטטי נוגד כמו ה- naloxone.

התכונות הביואלקטריות של נקודות הדיקור
האיפיון החשמלי של נקודות הדיקור בא לידי ביטוי בשנות ה-40' של המאה ה-20. לצורך הניסוי נעזרו בחוק אוהם שהוא החוק הבסיסי של תורת החשמל והוא מציג קשר פשוט וחשוב בין המתח, הזרם וההתנגדות החשמלית בחומרים מסוימים. אוהם גילה שבחומרים מסוימים, הידועים כחומרים אוהמיים, ההתנגדות החשמלית (כלומר היחס בין המתח בין שני נקודות בחומר לזרם ביניהם), בטווח טמפרטרות מסוים, היא גודל קבוע ללא תלות במתח או בזרם העובר דרכם. במילים פשוטות נתגלה כי בנקודות האקופונקטורה המוליכות החשמלית גבוהה, זאת אומרת שההתנגדות החשמלית נמוכה. במקומות שאינם מוגדרים כנקודות אקופונקטורה המוליכות החשמלית הייתה נמוכה – זאת אומרת ששם נמצאה התנגדות חשמלית גבוהה. דבר זה הוביל לשני ניסויים של שני רופאים שהיו חלוצים בתחום, האחד בשם Nakatani מיפן והשני Voll מגרמניה, ניסויים אלה הובילו לעוד רבים שנערכו גם בסין.

נאטאקאני גילה שישנן נקודות המראות על התנגדות נמוכה או מוליכות חשמלית גבוהה דבר אשר הוביל אותו לפתח מכשיר מדידה רגיש 'Neuro-meter'. כאשר הוא חיבר בין הנקודות בקו, הוא גילה שהקוים הם בעצם מקבילים למרידיאנים הקלאסיים מהמפות שצויירו מאות רבות לפני כן על ידי הרופאים הסיניים. הוא כינה נקודות אלה electrically permeable points (EPPs) – נקודות עם חדירות חשמלית. וזה הוביל לפיתוח שיטת הריפוי - Ryodoraku Autonomic Nervous System Therapy (את עיקרי השיטה אפרט בהמשך).

עיקרי שיטת Ryodoraku Autonomic Nervous System Therapy

בשנת 1950, לאחר מספר שנות מחקר, לגבי המוליכות החשמלית של נקודות הדיקור, גילה דר' יושיו נאטאקאני, כי הקו המחבר את אותן נקודות שבחן, ואשר הראו על מוליכות חשמלית גבוהה יחסית לאזור המקיף את הנקודה, הינו המקבילה של מרידיאן הכליות. מדידה זו בוצעה באדם עם בצקת חמורה, בעקבות דלקת כליות - nephritis. לאחר מכן בדק את התופעה בעוד עשרה חולי כליות, וקיבל את אותה תבנית. הוא ערך בדיקה גם בקבוצת ביקורת, אנשים שבוודאות היו בריאים ולא הייתה להם כל מחלת כליות. בקבוצת אנשים זו לא נמצא תבנית תופעה זו. על כן קרה ל"קו" זה, Ryodoraku – שפרושו – ryo – טוב, do – מוליכות חשמלית, raku – קו. במקרה ספציפי זה הוא כינה את הקו - kidney Ryodoraku (מכיוון שהיה משוייך לכליות). לאחר מכן, ובאותה שיטה, הוא הוסיף ובחן את התופעה באנשים עם מחלות באיברים פנימיים אחרים. ומצא כי קו המחבר בין נקודות עם מוליכות גבוהה, המתאים למרידיאן הריאות, יופיע באנשים עם בעיה בריאות. קו העובר בין נקודות מוליכות גבוהה העוקב אחר מרידיאן הקיבה, התאים לחולים עם בעיות בקיבה, וכך הלאה. במהלך הניסויים, הוא אף גילה כי, בחולי ריאות, ניתן היה למצוא, מלבד מנקודות עם מוליכות גבוהה על מרידיאן הריאות, גם נקודות עם מוליכות גבוהה על מרידיאן המעי הגס. בזאת הוא בעצם מאשר את הקשר שבין איברים שהם בני זוג באותו האלמנט (על פי תאוריית חמשת האלמנטים, הריאות – יין ובן הזוג מעי גס – יאנג הינם שני האיברים המיוצגים על יד אלמנט המתכת). בעצם, Ryodoraku הינה שיטת איבחון תופעות פתולוגיות. מבחינה מדעית ביולוגית, ניתן להסביר את המכניזם בעזרת הקשר שבין עצבי המערכת האוטונומית לבין האיברים הפנימיים והעור - viscera-skin sympathetic nerve reflex. אימפולס מאיבר פנימי מועבר לחוט השידרה, אזורי הרפלקס מוקרנים על פני העור, דרך ההולכה העצבית של המערכת הסימפתטית, מופיעה כמערכת חיבור אורכית בדומה למרידיאנים.

על פי ההתנהלות של מערכת העצבים הסימפתטית, סטימולציה של המערכת מעלה את המוליכות החשמלית, בכלל. חסימה של מערכת זו תגדיל את ההתנגדות החשמלית. במילים אחרות ובהקבלה למחקר זה ניתן לאמר – Ryodoraku הינם הנתיב הפונקצינאלי של עצבי המערכת הסימפתטית הגורמים למחלות באיברים הפנימיים. או, הוא הנתיב המקשר את הנקודות עם תגובת חדירות חשמלית גבוהה, בהתאמה.
כאשר מבצעים סטימולציה מספיק חזקה, בנקודה – (EPP) reactive electro-permeable point, מובל אימפולס לכיוון איבר פנימי, על ידי מערכת העצבים האוטונומית והסימפתטית אל האזור על פי תפיסת התגובה של מקנזי Mackenzie's Counter-Concept. כתוצאה מכך ההולכה החשמלית באותה נקודה יורדת דבר הגורם להקלה בסימפטום. כך שעל פי שיטה זו, אנו מודדים מוליכות חשמלית. מוליכות גבוהה תראה על מצב מחלה או חוסר איזון. בשיטת הטיפול אנו נגרום לסטימולציה כזו אשר תגרום להתנגדות חשמלית גבוהה בנקודה ובכך גרמנו לירידה במוליכות החשמלית ובעיקבות זאת להקלה בסימפטום. את ההסבר המפורט ניתן למצוא בספר
RYODORAKU TREATMENT - By Masayoshi HYODO, M.D. Ph.D. An Objective Approach to Acupuncture -

מחקרים בעזרת רפואה גרעינית.

המחקר נערך, על ידי שני רופאים - Jean-Claude Darras, Pierre de Vernejoul, בפריס ופורסם ב-1992.על מנת לנסות לקבוע האם ניתן לאמת קיומם של נתיבי הולכת הצ'י, הנקראים מרידיאנים, והאם יש קשר לנקודות הדיקור והמרידיאנים. והאם ניתן לבדל נתיבים אלה מהנתיבית המוכרים בגוף כמו כלי הדם ונימי הלימפה. על כן הוזרק חומר רדיואקטיבי Technetium-99m לנקודות דיקור, בגופם של מתנדבים, ובעזרת מצלמת גלי גאמא, עקבו אחר התפשטות החומר. במקביל הוזרק אותו חומר למתנדבים אחרים, ששימשו כקבוצת ביקורת, לנקודות אחרות בגוף ושאינן נקודות דיקור. התוצאה הייתה שבקבוצה הראשונה, החומר התפשט תוך שש דקות מנקודת ההזרקה – נקודת דיקור בנתיב שהיה מקביל לנתיבים שצויירו במפות העתיקות של הרפואה הסינית, מאות שנים קודם, ואשר כונו בספרות המקצועים – מרידיאנים. ולא רק זאת הנתיב בו התפשט החומר היה בודאות, נתיב אחר מאשר כלי דם או דרכי לימפה או כל נתיב מוכר אחר של דם או נוזלי גוף. לעומת זאת ניתור החומר בקבוצת הביקורת שהחומר הוזרק לנקודות שאינן נקודות דיקור, החומר יצר תבנית התפשטות קלאסית, דהיינו החומר התפשט מנקודת ההזרקה בתבנית מעגלית. על ניסוי זה ארחיב בהמשך. (Darras et al, 1992; Tiberiu R, Gheorghe G, 1981)

נוצר ע"י

כל הזכויות שמורות 2008 © קיטרו