דף הבית | קשר | מפת האתר | english english

מאמרים

מאמרים מקצועיים על רפואה סינית

מאמרים / רפואה סינית / המכניזם של האקופונקטורה מעבר לתיאוריה הנאורו-הומוראלית

המכניזם של האקופונקטורה מעבר לתיאוריה הנאורו-הומוראלית

תרגום תוספות והבהרות - יוסי קיטרו


תקציר


ממחקרים, הסתבר שלנקודות הדיקור ולמרידיאנים יש מוליכות חשמלית גבוהה, מיוחסת לצפיפות הגבוהה של  gap junctions או nexus (המרווחים הבין-תאיים להעברת תקשורת בינתאית).

Neurohumoral (עצבים והתגובה החוץ תאית בנוזלי גוף – תגובה הומוראלית) הינה גישה לביסוס ומתן תוקף מדעי לאקופונקטורה.
על מנת להבין מאמר זה עלי להסביר את המושג, Neurohumoral וכיצד פועל מכניזם זה בגוף (למשל במערכת הלב וכלי הדם). הלב ומערכת כלי הדם מווסתים בחלקם על ידי שני פקטורים, הפקטור הראשון, מערכת העצבים האוטונומית -neural (autonomic)  , והפקטור השני, הומוראלי – של נוזלי הגוף - humoral (circulating or hormonal). .

המכניזם העצבי - מערכת העצבים האוטונומית מסתעפת לפעילות של שתי מסונפות, סימפתטית – אדאנרגית ופראסימפתטית הכולינרגית. ככלל, המערכת הסימפתטית ממריצה את הלב ומכווצת את כלי הדם ובזאת גורמת לוויסות עלית לחץ הדם בעורקים. המערכת הפראסימפתטית מדכא את הפעילות הלבית ומרחיבה כלי דם נבחרים. יחד עם מכניזם זה, פועל המכניזם ההומראלי – הכולל קטוכולמינים, מערכת הרנין-אנגיוטנסין, vasopressing - antidiuretic hormone – ADH – הורמון השולט על משק המים בגוף ושחרור הנוזלים בכליות , (ANP) atrial natriurenic peptide – הורמון השולט על מאגרי הסודיום והמים ושולט על ההומאוסטזיס בגוף, ן- endothelin השולט על רקמות השרירים החלקים של כלי הדם. כל אחד מההורמונים במערכת ההורמונלית, קשורים בצורה ישירה או עקיפה בשינויים קרדיאליים, פעילות כלי דם, ולחץ דם עורקי.
התאוריה של צ'ארלס שאנג מ - Emory University School of Medicine . הוא דיבר על הקשר ויחסי הגומלין שבין מערכת המרידיאנים וההתפתחות העוברית- embryogenesis. הוא קישר בין האותות המועברים במרווחי הצומת הבין-תאיים – gap junction בשלב העוברי, בו מועברים האותות יחד עם חומר גנטי בין התאים, והם מרכיב חשוב ומתווך באפקט האקופונקטורה. מקומות בהם נמצא הרס, של אזור גדול, מבוקר המקום על ידי קבוצת תאים קטנה הנקראים - organizing center. אלה הן נקודות עם מוליכות

חשמלית גבוהה, נמצאים על השטח החיצוני של הגוף. תופעה זו נתמכת על הממצאים שבנקודות בהן נמצאים organizing centers, נמצא צפיפות של gap junctions .

גם נקודות אקופונקטורה וגם organizing centers הינם בעלי מוליכות חשמלית גבוהה, וצפיפות גבוהה של gap junctions שמקורם ב- organizing centers.
שאנג הסיק, כשהוא מתבסס על תאורית המורפוגנטיקה, שמקורה של מערכת המרידיאנים מרשת organizing centers. כך שבשלב ההתפתחותי, העוברי, מערכת המרידיאנים מתפתחת ומקדימה כל מערכת פיזיולוגית אחרת בגוף, כולל מערכת העצבים, מערכת הזרימה, ומערכת החיסון. יכול להיות שזו תוכנית הבסיס והתבנית ממנה ועל פיה מתפתחת מערכת העצבים. מערכת המרידיאנים חופפת ופועלת ההדית עם מערכות הפיזיולוגיות בגוף, אך היא בהחלט אינה אחת מהן.

 


הקדמה


על פי המינוח הסטנדרטי של האקופונקטורה, כפי שבא לביטוי והוכר על ידי האירגון הבריאותי העולמי the  World  Health Organization (WHO), מערכת המרידיאנים מכילה 400 נקודות דיקור ו-20 מרידיאנים המקשרים בין הנקודות והאיברים. מאז 1950 נערכים מחקרים בנושא זה. על מנת להבין בצורה מדעית ובטכנולוגיה הקיימת, את התובנות של הרפואה הסינית. ברוב המחקרים הסתבר כי מדידה של המוליכות החשמלית על פני העור בנקודות הדיקור, הראו על מוליכות חשמלית גבוהה. ולהפך, המוליכות הגבוהה של העור לאורך המרידיאנים מראה על צפיפות גבוהה של gap junctions באפיתליה של נקודות הדיקור. gap junctions הינם פרוטאינים במבנה משושה (hexagonal protein complexes). מערך זה הינו תעלת קשר בין תאים שכנים. במחקרי ביולוגיים ברמת התאים הסתבר כי מקומות בהם ישנה העברת מידה בין התאים בעזרת gap junctions, יראו על מוליכות חשמלית גבוהה. נמצא כי בנקודות הדיקור והמרידיאנים יש גם תגובת טמפרטורה גבוהה 13, דרוג מטבולי גבוה ושיחרור גבוה של דו תחמוצת הפחמן 8 .CO2


הגישה הניאורו-הומוראלית


כאשר אנו מדברים על אפקט האילחוש של האקופונקטורה, למערכת העצבים הפריפריאלית יש תפקיד מכריע, כמתווך. האילחוש בעזרת דיקור לא יכול להתבצע או האפקט יבוטל, במידה ובאזור היתה פגיעה עצבית שלבקתית 14 או שיש באזור פעילות של חומר מאלחש, שהוזרק. 15 מחקרים שנערכו במהלך שנות ה-70' של המאה ה-20 הראו, שבמקרים , בהם יש חסימה בהולכה העצבית, בעצבים הפריפריאליים. או אפקט antihyperglycemic, אין הפרעה באפקט של האקופונקטורה 16,17. בשנות ה-70' נערכו מחקרים לגילוי יחס הגומלין שבין הקורטקס הסרבראלי (מעטפת המוח) לבין שינויים בפעילות האיברים הפנימיים, הנגרמים כתוצאה מסטימולציה של אקופונקטורה, המחקר, בעצם, בחן את הפוטנציאל המעורר המוחי –
cortical evoked potential. evoked potential) הינו פוטנציאל חשמלי בעל אמפליטודה נמוכה, של מס' מיקרו-וולטים בודדים הנמדד בגופם של אלה אשר עברו סוג כלשהו של סטימולציה, והוא נבדל מפוטנציאל חשמלי אחר אשר הינו ספונטני).
כמו כן נבחן single unit discharges – עצבוב של תא אחד מאגודה של סיבי עצב, בשרירים חלקים במערכת המעיים, הרחם ושלפוחית השתן, וההקשר לסטימולציה של האקופונקטורה. מחקר זה קבע את ההיפותזה של הקואורלציה שבין המרידיאנים – הקורטקס – האיברים הפנימיים (הקרביים) - meridian-cortex-viscera correlation hypothesis 18: מערכת המרידיאנים הינה עצמאית ומחוברת ישירות לקורטקס המוחי, ופועל במסגרת המכניזם הניאורו-הומראלי 19. במחקרים מאוחרים יותר הוכחה ההיפותזת וההקשר למודל מרידיאנים-מוח-איברים, והמכניזם הוא כזה, בעזרת האקופונקטורה מגרים את האזורים המתאים בקורטקס המוחי, דרך מערכת העצבים, בכך מווסתים שיחרור הכימיקאלים או ההורמונים במוח והכוונתם לאזורים או האיברים הפגועים או מופרעים, על מנת לרפאם 20.
באמצע שנות ה-70', נתגלתה היכולת של האקופונקטורה לגרום לשחרור אנדורפין ובכך לגרום לתגובת אילחוש, אשר ניתן היה לחסום בעזרת naloxone, דבר אשר הוכיח את אמיתותו של האילחוש ושזו אינה תגובת פלאצבו. דבר זה הביא למיסוד ומתן תוקף לאקופונקטורה הזרם המרכזי של המדע 21. הקשר שבין האקופונקטורה לבין מערכת העצבים מצביע על חפיפה גדולה בין נקודות הדיקור לבין נקודות רגישות בגוף הנקראות trigger points (נקודות אשר תהיינה רגישות מאוד ב- myofascial pain syndrome (MPS) סינדרום המתבטא בכאב כרוני.23 מחשבה זו הביאה מספר רופאים, לשלול קיומם של המרידיאנים, כפי שהם מופיעות בכתבי הרפואה הסינית הקלאסית, ושכל האפקט של האקופונקטורה מתווך בעזרת מערכת העצבים ,26,24,25 .
תאוריית neurohumoral של האקופונקטורה ניתנת לתאור אך קשה לחיזוי. קשה מאוד להסביר מספר תופעות שנזכיר כאן:
1. פיזור נקודות הדיקור. למשל, האפרקסת, האוזן החיצונית, אין שם כמות משמעותית של כלי דם או אספקה עצבית וכמו כן אין לה תפקיד פיזיולוגי אלא היא משמשת כקולט קולות וצלילים. ואף על פי כן באפרקסת נמצאת צפיפות נקודות דיקור, הגבוהה ביותר יחסית לגודל. על פי אירגון הבריאות העולמי, האפרקסת, אושרו והוחכו 43 נקודות דיקור עם ערך טיפולי, 1 שהם 10% מכלל נקודות הדיקור בכל הגוף, שהוכרו על ידם.
2. הפעלה לא מוגדרת של נקודות דיקור. כל עצב מגיב למודל ספציפי של גירוי. האפקט הטיפולי של נקודות הדיקור ניתן להשגה על ידי מגוון סטימולציות 27,28 הכולל דיקור, שינויי טמפרטורה, לייזר,29 ואקום (כוסות רוח), לחץ.
3. אפקט הרגולציה הדו-כיווני של האקופונקטורה. גירוי קונבנציונאלי של עצב, הינו חד כיווני. למשל, סטימולציה של עצב הואגוס מאיטה את קצב הלב. אופיודים (חומרים הנגזרים מהאופיום) חוסמים ניעות מעיים. אולם, דיקור בנקודה Pc6 מאיצה קצב הלב במצב של ברדיקארדיה (קצב לב נמוך) ואותה נקודה מאיטה קצב הלב ממצב של טכיקרדיה(קצב לב גבוה). נקודה St36 מדכא פעילות ייתר (שילשול, למשל) ובאותה מידה מאיצה תת-פעילות (כמו עצירות) במערכת המעיים 30. כך שהפעלה נכונה של נקודות הדיקור יכולה להביא לתוצאות טובות ומנוגדות 31-34, כפי שהוכח בניסויים קליניים35,36. ובשונה מסימולציה עצבית קונבנציונאלית. נקודות הדיקור כנקודות יחודיות של השדה הביו-אלקטרי על פני העור.
הפרשי המתח הפוטנציאלי באפתליה (אפיתל - רקמת השכבה החיצונית של הקרומים הרירניים) הינו 30-100mV. זהו ההפרש הפוטנציאלי בין שכבות התא,38 ולא פוטנציאל המתח של ממבראנת התא. בנקודת דיקור, נמצא תמיד, צפיפות גדולה של צמתי מרווח - gap junctions ומוליכות חשמלית מקומית גבוהה, ותהייה גם צפיפות זרם חשמלי מקומית גבוהה, והיא משמשת כנקודת התכנסות לזרם חשמלי על פני העור. התבנית האלקטרומגנטית בקרקפת אנושית, נמדדת בעזרת וממופת על ידי SQUID (superconducting quantum interference device) - מכשיר רגיש, למדידת שדות אלקטרומגנטיים קטנים ביותר, הראה כי נקודה BaiHui – GV20 הינה נקודת בה השטף המגנטי מתכנס אליה ומשם חודר אל תוך הגוף. GV - Governor Vessel הינו המרידיאן השולט, הוא מסלול ההתכנסות של השטף המגנטי על הקרקפת והוא משמש כחוצץ המפריד בין המגנטיות על פני השטח לשתי זרימות סימטריות השונות בכיוון זרימתן 41. מבחינה מורפולוגית המרידיאן השולט הינו ציר הסימטריות של הקרקפת. התבנית הינה קבועה ביחס לתבנית מערכת המרידיאנים ושונה מהתפשטות של מערכות הלימפה, או הדם בקרקפת. התאוריה המורפולוגית אומרת שמערכת המרידיאנים מיוחסת לשדה הביו-חשמלי בהיבט של התהליכי הגדילה וההתפתחות. 37

 

המוליכות החשמלית הגבוהה של מרכזי אירגון מיקרוטובולים.
מרכז ארגון מיקרוטובולים (microtubule organizing center, MTOC): צבר קטן של חלבונים וחומרים אחרים בציטופלסמה של תאים איקריוטיים (בעלי גרעין). מספר המרכזים האלה, סוגיהם ומיקומם קובעים את אופן הארגון ואת המיקום של המיקרוטובולים בתא.
מרכזי האירגון הינם קבוצת תאים קטנה אשר מבקרת התפתחותם של אזורים גדולים 51. מרכזי אירגון הינם נקודות על פני הגוף עם מוליכות חשמלית גבוהה 37. תופעה זו נכונה גם בדו-חיים וגם בבעלי חוליות 53. תופעת המוליכות החשמלית נתמכת על ידי הממצאים שבאזורי מרכזי האירגון תהייה דחיסות גבוהה של צמתי מירווח 54-57. ברמה המקרוסקופית. מרכזי אירגון הינם נקודות ייחודיות בגרדיאנט המורפוגני והשדה האלקטרומגנטי 38. הפרעות בשדה האלקטרומגנטי במרכזי האירגון עלולות לגרום למומים 51.
שינוי בפעילות החשמלית במרכזי האירגון הינם סימן לשינוי מורפוגני 58-59. למשל, בדו-חיים זרם חיצוני יכול להראות על צמיחה של גפה כמה ימים לפני גדילת התאים 60.


מקורן של נקודות הדיקור במרכזי האירגון
גם לנקודות הדיקור וגם למרכזי האירגון מוליכות חשמלית גבוהה, וצפיפות גבוהה של צמתי מרווח. כמו כן הם יכולים להיות משופעלים על ידי גירוי לא ספציפי. האפקט הטיפולי של נקודות הדיקור יכול להיות מושג על ידי סוגי גירוי שונים. כך גם מרכזי האירגון, ניתן לגרותם בדרכים שונות.

 

מרידיאנים – חוצצים ותוחמים
בספר NeiJing השאלות הקלסיות של הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב נכתב כי המרידיאנים חוצצים בין שרירים שונים. למשל, חלק ממרידיאן ה - Lu זורם לאורך הגבול שבין השריר הדו ראשי של הזרוע (biceps) לבין השריר brachioradialis של הזרוע. חלק ממרידיאן ה - Pc עובר בין ה- palmaris longus לבין ה- flexor carpi radialis muscles. חלק ממרידיאן GB זורם בין ה- sternocleidomastoid לבין שריר ה- trapezius. נקודות הערור - Trigger points גם הן נמצאות באזורי החציצה שבין השרירים 63. מרידיאן החוצה האחורי Governor Vessel והחוצה הקידמי - Conception Vessel הינם ציר הסימטריות של הגוף וחוצצים בין מבנים שונים בגוף.

 

מדוע באוזן הדחיסות הגבוהה ביותר של נקודות דיקור?
נקודות הדיקור הפזורות בגוף ומרכזי האירגון נמצאים היחס למורפולוגיה (התפתחות הצורה והמבנה של צמחים ובעלי חיים)של האורגניזם. למשל, האוזן החיצונית – האפרכסת שלה מבנה מאוד מורכב מבחינה מורפולוגית. באפרכסת קיימת דחיסות הנקודות הגדולה ביותר בגוף, יחסית לגוף (מתוך כ – 400 נקודות דיקור בכל מחצית הגוף, רק באוזן 43 נקודות מוכרות שהן כ-10% מכלל הנקודות). ובכל זאת באוזן החיצונית אין עצבים חשובים או כלי דם מיוחדים וכמו כן אין לאוזן פעילות פיזיולוגית משמעותית מלבד איסוף וקליטת גלי קול. עם זאת, על פי המורפולוגיה של האוזן ניתן לאבחן מחלות בילודים, כמו סוכרת ילודים, טרשת עורקים – atherosclerosis 66. וכמו כן סינדרומים אחרים כמו – תסמונת טרנר – Terner Syndrome , שהיא חוסר בכרומוזום נשי X ובהמשך חוסר התפתחות השחלות וסימנים נשיים אחרים, קומה נמוכה ובחלקן יתפתחו בעיות לבביות וכליתיות ושמיעתיות. Treacher Collins, שהיא תסמונת המאופיינת בלסת תחתונה קטנה מאוד, עיניים נוטות כלפי מטה ופגם או חסר של אפרכסת. Patau – לילוד תוספת כרומוזום 13, הגורם לבעיה בהתפתחות המנטלית, מספר אצבעות עודף, אוזן מונמכת, פגם בגניטליה, פגם בהתפתחות כף הידת חלקי עור ושיער חסרים, עקב בולטת בעיה בעצב הראייהת דפקט בעמוד השידרה. שכיחות 1:20000 לידות. Edwards Syndrome – המצאות 3 כרומוזומי 18 במקום שניים, בתאי העובר. דבר הגורם לתמותה עוד ברחם, מחצית מהנולדים מתים לאחר כחודש, ו-5-10% חיים עד גיל שנה. הסימפטומים הינם – פיגור שכלית מום באוזן ואוזן מונמכת, פה קטן, אף מאוד סולד כלפי מעלה, עפעפיים צרים, בעיות שמיעהת מום כילייתי. Goldenhar Syndrome – מאופיין בחסר התפתחות של האוזן, האף, השפה והלסת. Noonan Syndrome – הוורסיה הזכרית של תסמונת טרנר, למרות שהמקור הוא שונה. המאפיינים של התסמונת, פגם ללבי, קומה נמוכה, חזה שסוע, ליקויים בקרישיות הדם, טמירות אשכים, ראש מוגדל, אוזניים בולטות ומונמכות, שפת האוזן מגולגלת ומעובה, אוזן מקופלת לאחור. Beckwith-Wiedemann Syndrome – שכיחות הסינדרום 1:15000 לידות. התסמונת נגרמת ממוטציה של כרומוזום 11 בגנים האחראיים לצמיחה. בין הילודים 20% תמותה. המאפיינים תסמונת זו הם macroglosia – לשון רחבה מאוד ומוגדלת כש-80% מהילודים נזקקים לטראוכומיה, פתיחת הטרכיאה על מנת שתתאפשר נשימה בגלל שהלשון המוגדלת חוסמת את מעברי האויר, macrosomia – משקל גדול בלידה. DiGeorge Syndrome – נגרם מהתרחבות מרכז כרומוזום 22 וגורם למחלת לב מולדת, אנומליה בטסיות הדם, קשיי תפיסה ולימוד, אנומליות כיליתיות, הפרעות בשמיעה, חסר בהורמון הגדילה GH, בעיות אוטואמוניות, אנומליות שילדיות, אוטיזם, היפרגליקמיה. Cri-du-chat – סינדרום זה מאופיין בבכי של הרך הנולד הדומה לייללת גור חתולים ומכאן שמו של הסינדרום (תרגום מצרפתית בכי של חתול), שכיחות הסינדרום 1:20000 לידות. נפוץ יותר בבנות, קושי בבליעה וביניקה, קושי בגדילה, משקל הילוד נמוך מאוד, איחור בהתפתחות ובייחוד בדיבור, היפראקטיביות, אגרסיה, תנועתיות חוזרת ונישנת, הזלת ריר בכמויות גדולות, עצירות. fragile X Syndrome – בנים נולדים עם אשכים מוגדלים, הבלטת הלסתות, אוזניים גדולות פנים ארוכות ומעוכים ברכות, קשת חך גדולה. כל הסינדרומים הללו ואנומליות אחרות ניתנות להבחנה כבר בלידה, וזאת מהתבוננות במבנה ותנוחת האוזניים. כך שאנומליות של האוזן מראות על פגמים באיברים אחרים 67.


אם מתבססים על מודלים התפתחותיים, חלק גדול ממרכזי האירגון נמצאים במקומות קשתיים וקמורים אזורים בעלי פעילות קוטבית. בדומה, ברוב הקימרונים בגוף, תמצאנה נקודות דיקור. למשל, נקודות על פסגות הקימורים תהיינה - EX-UE11 Shixuan – נקודות בקצות האצבעות בכף היד (אגודל, אצבע, קמיצה וזרת) להורדת חום והרגעה. ST17 Ruzhong – במרכז הפיטמה אסורה לדיקור. ST42 Chongyang – בפסגה במפרק כ הרגל באספקט הדורסלי, מחזקת מהרמנת ומרגיעה. ST45 Lidui – בסמוך לבסיס ציפורן בוהן שנייה ברגל, מרגיעה את המוח ומורידה חום. SP I Yinbai – בקצה בסיס בוהן ראשונה, מרגיעה מנקה, מחזקת ומטהרת. SP 10 Xuehai – מעל פיקת הברך על שריר הואסטוס מדיאליס, נקודת ים הדם. GV 25 Suliao – על קצה האף, מחדדת חושים ומורידה חום. EX-HN3 Yintang – על הגלבלה בין שתי הגבות מעל האף. מרגיעה ומטהרת. הנקודות הנמצאות על מקומות קעורים הן - CV 17 Danzhong – על קו האמצע שלשל הסטרנום בגובה המרווח הבין צלעי הרביעי, משחררת את הסרעפת, מרגיעה, מחזקת ומווסתת צ'י. KI1 Yongquan- בכף הרגל בין העצמות המטטרסליות השנייה והשלישית בשליש הדרך בין בסיס הבוהן לעקב, מחזקת מטהרת, מרגיעה, משתנת מורידה לחץ דם. LI 5 Yangxi – בצד הרדיאלי של בסיס הציפורן של האצבע המורה, מרגיעה את הנפש ומורידה חום. LU 5 Chize – במפרק הקוביטלי בצד הרדיאלי של גיד הבייספס בראכי, מוריד חום, מסלר ליחה מהריאות מוריד נפיחות ומחזק יין הריאות. LU 7 Lieque – בצד הרדיאלי של האמה בשקע שבין הגידים Brachiradiakis לבין Abductor Pollicis Longus מחזקת צ'י מגן, מייזעת, ממריצה צ'י הריאות. LU 8 Jingqu – מעל קפל שורש כף היד, בשקע שבמרכז ה- styloid process על עצם הרדיוס באספקט הרדיאלי של העורק הרדיאלי, מורידה יאנג הכבד. LU 10 Yuji – באספקט הרדיאלי של העצם המטאקרפלית הראשונה, מחזקת, מהרמנת, מורידה חום מהריאות. Sl 19 Tinggong – כשהפה פתוח הנקודה בשקע במרכז הטרגוס וה- condyloid process של המנדיבולה, מועילה לאוזניים, מטהרת את הנפש ומשפרת את השמיעה. SJ 21 Ermen – בשקעכ על המנדיבולה בחלק החיצוני של הטרגוס של האוזן, מועילה לאוזניים והשמיעה, מורידה חום. GB 20 Fengchi – בעורף בשקע שבין שריר SCM לבין הטרפזיוס, מועילה לעיניים משפרת ראייה, מטהרת את המוח, מרגיעה כבד. GB 30 Huantiao – באספקט הפוסטריורי לטרלי של הירך, בשקע שהוא שליש הדרך בין ה-greater trochanter לבין ה-coccyx, חמזקת ובונה דם, מחזקת את הגב התחתון והברכיים, מרפה נוקשות בגידים. BL 40 Weizhong – בגב הברך בקפל הפופליטלי במרכז שבין שריר ה- biceps femoris לבין גיד השריר smitendinosus, מורידה חום, מחזקת גב תחתון וברכיים, ממריצה ומקררת דם. HT I Jiquan – הנקודה נמצאת בשקע במרכז האקסילה – בית השחי, פותחת את החזה, מרככת גושים מפחיתה כאב באזור. SI 18 Quanliao – מתחת הקנטוס החיצון של העין בשקע בגבול התחתון של עצם הזיגודה. מגרשת רוח מהפנים, מורידה חום, מורידה נפיחות, עוצרת כאב. BLI Jingming - בסמוך לחלק המדיאלי סופריורי של הקנטוס הפנימי של העין, ליד הגבול המדיאלי של האורביט, משפיעה על הפיטואיטריה, מחזקת צ'י מגן, משפרת ראייה. CV 8 Shenque - במרכז הטבור הנקודה אסורה לדיקור מותרת למוקסה לא ישירה, לחיזוק הטחול, הטרנספורמציה והטרנספורטציה, מחזקת צ'י, וצ'י המקורי, מחזקת את המעיים. ST 35 Dubi – בשקע הנוצר כשהברך מכופפת. מחזקת צ'י הקיבה, מורידה נפיחות, עוצרת כאב.

 

המכניזם של מערכת המרידיאנים כבסיס לאיבחון וטיפול
המוליכות החשמלית של מרכזי האירגון המיקרוטובולריים משתנה עם תהליך המורפוגנזה, המוליכות החשמלית של נקודות הדיקור משתנה בהתאם לשינויים פיזיולוגיים 3 ובהתאם לפתוגנזה (התפתחות המחלה) 85, 86. העובדה ששינויים בשדה החשמלי מקדימים שינויים מורפוגניים 60, ומניפולציה חשמלית יכולה להשפיע על השינויים 87, דבר אשר יכול לטיל צל על הדיאגנוזה 86,88 ועל הטיפול במחלה. על פי התיאוריה 37, רשת מרכזי האירגון המיקרוטובולריים שומרים על יכולת וויסות בעזרת רמות גבוהות של תקשורת בין תאית בהתאמה עם רמות נמוכות של דיפרנטציה (הבחנה) לאחר ההתפתחות העוברית. הנחה עקבית זו באה לאחר ממצאים שהראו, שהמוליכות החשמלית גבוהה ומתמשכת במרכזי האירגון, כבר בשלבים המוקדמים של ההתפתחות העוברית 89. מרכזי האירגון מתקשרים עם חלקי גוף אחרים על מנת לשמר את תבניות התצורה והתיפקוד. תקשורת צמתי המרווח הינו מרכיב חשוב ומכריע במורפוגנזה 90. אנומליה בתוך רשת מרכזי האירגון ניתנת לגילוי על ידי מדידת הפרמטרים החשמליים בנקודות מסויימות על העור, דבר אשר יתן אינדיקציה מקדימה על טרנסדוקציה (העברת מטען גנטי בין תאים על ידי נגיף). הניתן לטיפול על ידי על ידי מניפולציה בנקודות הקישור של מרכזי האירגון. ההפעלה של מרכזי האירגון, כנראה מעורבת בשיקום התיפקוד של איברים שנפגעו כתוצאה מפציעה או כתגובה לסטרס. בעזרת אקופונקטורה ניתן להחיש את תהליך ריפוי הפצעים 92 תגובה אשר תהייה לעיתים מוגזמת בפעילותה ואשר תפעיל מספר מערכות 93, 94. הכוונה לשחרור מופרז של אנדורפין, המשפעל תאי צמיחה אפיתליים 95, וכן תגרום לאילחוש. פקטורים נאורוהומורליים אשר המומרצים על ידי אקופונקטורה הם סרטונין 96, והורמון האדרנוקורטיקוטרופי ACTH 97, לאקופונקטורה גם השפעה על אפקט הצמיחה 98. העיקרון האלקטרואקופונקטורה, שסטימולציה בעזרת האנודה (הקוטב החיובי) בולמת פעילות ואילו סטימולציה בעזרת הקתודה (הקוטב השלילי) מאיצה פעילות 99. פעילות קוטבית זו דומה לממצאים שהראו שגידול התאים מואץ על ידי הקתודה (-) ומופחתת על ידי האנודה (+) 45,46, דבר שהינו עקבי בתאוריה האומרת שהמנגנון היסודי של האקופונקטורה חופף את תאורית בקרת הגדילה.

 

מדוע לאקופונקטורה אפקט מנרמל יחד עם אפקט מנוגד?
באקופונקטורה הנקודות הייחודיות – נקודות הדיקור, במקרים מסויימים, אינן מתנגדות ישירות לתהליך הפתולוגי אלא, מווסתות באופן לא ישיר את תהליך השיקום על מנת להחזיר את הפעילות התקינה ברשת מרכזי האירגון באורגניזם. פחות סביר, ששיפעול אירגון עצמוני יגרום לפעולה מנוגדת כתוצאה מהתנגדות לתהליך הפתולוגי, אשר חופף עם תהליכים נורמליים המטיבים לתהליך הפתולוגי. כך התהליך באקופונקטורה אינו בקנה אחד עם התפישה הקונבנציונאלית, זאת אומרת שלעיתים עדיף לא להתנגד לתהליך פתולוגי אלא לחזק את האיברים הזקוקים לחיזוק על מנת לאפשר להם, מצד אחד להתמקד בהפסקת ההליך הפתולוגי ומצד שני להתחיל בשיקום.

 

על המחבר:

מחבר המאמר הוא Dr Charles C. Shang. רופא ומורה בבית הספר לרפואה ב- Emory University School of Medicine St Atlanta, GA. אחד הנואמים הבולטים בועידה השנתית של Society for Acupuncture Research וב- Annual Symposium of the American Academy of Medical Acupuncture (Chicago, April 1999)

 

מקורות:

 

1. World Health Organization. A proposed standard international acupuncture nomenclature: report of a WHO scientific group. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 1991.
2. Pomeranz B. Scientific basis of acupuncture. In: Stux G, ed. Basics of Acupuncture. New York, NY: Springer-Verlag; 1997:30-32.
3. Comunetti A, Laage S, SchiessI N, Kistler A. Characterisation of human skin conductance at acupuncture points. Experientia. 1995;51:328-33 1.
4. Bergsman 0, Wooley-Hart A. Differences in electrical skin conductivity between acupuncture points and adjacent skin areas. Am J Acupuncture. 1973;1:27-32.
5. Wensel LO. Acupuncture in Medical Practice. Reston, Va: Reston Publishing; 1980:128.
6. Nakatani Y, Yamashita K. Ryodoraku Acupuncture. Osaka, Japan: Ryodoraku Research Institute; 1977.
7. Reichmanis M. Electroacupuncture. In: Marino AA, ed. Modem Bioelectricity. New York, NY: Dekker; 1988:762-765.
8. Eory A. In-vivo skin respiration (C02) measurements in the acupuncture loci. Acupunct Electrother Res. 1984;9:217-223.
9. Mashanskii VF, Markov IuV, Shpunt VKh, Li SE, Mirkin AS. Topography of the gap junctions in human skin and their possible role in the nonneural transmission of information. Arkh Anat Gistol Embriol. 1983;84:53-60.
10. Cui H-M. Meridian system: specialized embryonic epithelial conduction system. Shanghai J Acupuncture. 1988;3:44-45.
11. Fan JY. The role of gap junctions in determining skin conductance and their possible relationship to acupuncture points and meridians. Am J Acupuncture. 1990;18:163-170.
12. Zheng JY, Fan JY, Zhang YJ, Guo Y, Xu TP. Further evidence for the role of gap junctions in acupoint information transfer. Am J Acupuncture. 1996;24: 291-296.
13. Zhang D, Fu W, Wang S, Wei Z, Wang F. Chen Tzu Yen Chin [in Chinese]. Acupuncture Res. 1996;21:63-67.
14. Bowsher D. Mechanisms of acupuncture. In: Filshie J, White A, eds. Medical Acupuncture. Edinburgh, Scotland: Churchill Livingstone; 1998:69-80.
15. Chiang CY, Chang CT. Peripheral afferent pathway for acupuncture analgesia. Sci Sin. 1973;16:210-217.
16. Liu Z. Meridian pharmacology research [in Chinese]. Jinluo Luntan Meridian Forum. 1998;5:1-4.
17. A preliminary investigation of the mechanism of anti-pain and counter-injury effects of the acupuncture anaesthesia. Sci Sin. 1976;19:529-556.
18. Chang HC, Xie YK, Wen YY, Zhang SY, Qu JH, Lu WJ. Further investigation on the hypothesis of meridian-cortex-viscera interrelationship. Am J Chin Med. 1983; 11:5-13.
19. Cho ZH, Chung SC, Jones JP, et al. New findings of the correlation between acupoints and corresponding brain cortices using functional MRI. Proc Natl Acad Sci USA. 1998;95:2670-2673.
20. Pomeranz B, Chiu D. Naloxone blockade of acupuncture: endorphin implicated. Life Sci. 1976; 19:1757-1762.
21. Mayer DJ, Price DD, Rafii A. Antagonism of acupuncture analgesia in man by the narcotic antagonist naloxone. Brain Res. 1977; 121:368-372.
22. Takeshige C, Tanaka M, Sato T, Hishida F. Mechanism of individual variation in effectiveness of acupuncture analgesia based on animal experiment. Eur J Pain. 1990; 11: 109-113.
23. Melzack R, Stillwell DM, Fox EJ. Trigger points and acupuncture points for pain: correlations and implications. Pain. 1977;3:3-23.
24. Ulett GA. Beyond Yin and Yang: How Acupuncture Really Works. St Louis, Mo: Warren H. Green Inc; 1992.
25. Mann F. A new system of acupuncture. In: Filshie J, White A, eds. Medical Acupuncture. Edinburgh, Scotland: Churchill Livingstone; 1998:63.
26. Pearson P An Introduction to Acupuncture. Norwell, Mass: MTP Press; 1987:75.
27. Vickers AJ. Can acupuncture have specific effects on health? a systematic review of acupuncture antiemesis trials. J R Soc Med. 1996;89:303-311.
28. Altman S. Techniques and instrumentation. Probl Vet Med. 1992;4:66-87.
29. Hornstein OP. Melkersson-Rosenthal syndrome: a challenge for dermatologists to participate in the field of oral medicine. J Dermatol. 1997;24:281-296.
30. Li Y, Tougas G, Chiverton SG, Hunt RH. The effect of acupuncture on gastrointestinal function and disorders. Am J Gastroenterol. 1992;87:1372-1381.
31. Holden C. Acupuncture: stuck on the fringe. Science. 1994;264:770.
32. Moritz Carneiro NM, Li SM. Acupuncture technique. Lancet. 1995;345:1577.
33. Shiraishi T, Once M, Kojima T, Sameshima Y, Kageyama T. Effects of auricular stimulation on feeding-related hypothalamic neuronal activity in normal and obese rats. Brain Res Bull. 1995;36:141-148.
34. Marwick C. Acceptance of some acupuncture applications. JAMA. 1997;278: 1725-1727.
35. Christensen BV, luhl IU, Vilbek H, Bulow HH, Dreijer NC, Rasmussen HE Acupuncture treatment of severe knee osteoarthrosis: a long-tenn study. Acta Anaesthesiol Scand. 1992;36:519-525.
36. Appiah R, Hiller S, Caspary L, Alexander K, Creutzig A. Treatment of primary Raynaud's syndrome with traditional Chinese acupuncture. J Intern Med. 1997;241:119-124.
37. Shang C. Singular point, organizing center and acupuncture point. Am J Chin Med. 1989; 17:119-127.
38. Jaffe LF. Electrophoresis along cell membranes. Nature. 1977;265:600-602.
39. Winfree AT. The Geometry of Biological Time. New York, NY: Springer-Verlag; 1980:71.
40. Cohen D, Palti Y, Cuffin BN, Schmid SJ. Magnetic fields produced by steady currents in the body. Proc Natl Acad Sci U S A. 1980;77:1447-145 1.
41. Vinogradev IM, et al. Encyclopedia of Mathematics. Norwell, Mass: Kluver Academic; 1992;8:276, 346.
42. Erickson CA. Morphogenesis of the neural crest. In: Browder LW, ed. Developmental Biology. New York, NY: Plenum; 1985;2:528.
43. McGinnis ME, Variable JW Jr. Voltage gradients in newt limb stumps. Prog Clin Biol Res. 1986;210:231-238.
44. Cooper MS, Schliwa M. Transmembrane Ca2+ fluxes in the forward and reversed galvanotaxis of fish epidermal cells. Prog Clin Biol Res. 1986;210: 311-318.
45. Nuccitelli R. The involvement of transcellular ion currents and electric fields in pattern formation. In: Malacinski GM, ed. Pattern Formation. New York, NY: Macmillan; 1984.
46. McCaig CD. Spinal neurite reabsorption and regrowth in vitro depend on the polarity of an applied electric field. Development. 1987; 100:31-4 1.
47. Chen LB. Fluorescent labeling of mitochondria. Methods Cell Biol. 1989;29: 103-123.
48. Wiley LM, Nuccitelli R. Detection of transcellular currents and effect of an imposed electric field on mouse blastomeres. Prog Clin Biol Res. 1986;210: 197-204.
49. Marsh G, Beams HW. Electrical control of morphogenesis in regenerating Dugesia tigrina. J Cell Comp Physiol. 1952;39:191.
50. Kolega J. The cellular basis of epithelial morphogenesis. In: Browder LW, ed. Developmental Biology. New York, NY: Plenum; 1985;2:112-116.
51. Meinhardt H. Models of Biological Pattern Formation. London, England: Academic; 1982:20.
52. Hotary KB, Robinson KR. Endogenous electrical currents and voltage gradients in Xenopus embryos and the consequences of their disruption. Dev Biol. 1994; 166:789-800.
53. Jaffe LF, Stern CD. Strong electrical currents leave the primitive streak of chick embryos. Science. 1979;206:569-571.
54. Laird DW, Yancey SB, Bugga L, Revel JP. Connexin expression and gap junction communication compartments in the developing mouse limb. Dev Dyn. 1992;195:153-161.
55. Yancey SB, Biswal S, Revel JR Spatial and temporal patterns of distribution of the gap junction protein connexin 43 during mouse gastrulation and organogenesis. Development. 1992; 114:203-212.
56. Coelho CN, Kosher RA. A gradient of gap junctional communication along the anterior-posterior axis of the developing chick limb bud. Dev Biol. 199 1; 148: 529-535.
57. Meyer RA, Cohen MF, Recalde S, et al. Developmental regulation and asymmetric expression of the gene encoding Cx43 gap junctions in the mouse limb bud. Dev Genet. 1997;21:290-300.
58. Nelson PG, Yu C, Fields RD, Neale EA. Synaptic connections in vitro: modulation of number and efficacy by electrical activity. Science. 1989;244:585-587.
59. Shang C. Bioelectrochernical oscillations in signal transduction and acupuncture: an emerging paradigm. Am J Chin Med. 1993;21:91-101.
60. Nuccitelli R. Ionic currents in morphogenesis. Experientia. 1988;44:657-666.
61. Toivonen S. Regionalization of the embryo. In: Nakamura 0, Toivonen S, eds. Organizer: A Milestone of a Half-Century From Spemann. Amsterdam, the Netherlands: Elsevier; 1978.
62. Lee D, Malpeli JG. Global form and singularity: modeling the blind spot's role in lateral geniculate morphogenesis. Science. 1994;263:1292-1294.
63. Baldry P. Trigger point acupuncture. In: Filshie J, White A, eds. Medical Acupuncture. Edinburgh, Scotland: Churchill Livingstone; 1998:35.
64. Carlson MR, Bryant SV, Gardiner DM. Expression of Msx-2 during development, regeneration, and wound healing in axolotl limbs. J Exp Zool. 1998;282: 715-723.
65. Lo CW The role of gap junction membrane channels in development. J Bioenerg Biomembr 1996;28:379-385.
66. Petrakis NL. Earlobe crease in women: evaluation of reproductive factors, alcohol use, and Quetelet index and relation to atherosclerotic disease. Am J Med. 1995;99:356-361.
67. Cotton RT. The ear, nose, oropharynx and larynx. In: Rudolph AM, Hoffman JIE, Rudolph CD, eds. Rudolph's Pediatrics. Stamford, Conn: Appleton & Lange; 1996:945.
68. Winfree AT. A continuity principle for regeneration. In: Malacinski GM, ed. Pattern Formation. New York, NY: Macmillan; 1984:106-107.
69. Baldwin AS Jr. The NF-kappa B and I kappa B proteins: new discoveries and insights. Anna Rev Immunol. 1996; 14:649-683.
70. Berczi I. The role of the growth and lactogenic hormone family in immune function. Neurommumomodulation. 1994; 1:201-216.
71. Bailey CH, Bartsch D, Kandel ER. Toward a molecular definition of long-term memory storage. Proc Natl Acad Sci U S A. 1996;93:13445-13452.
72. Miano JM, Topouzis S, Majesky M, Olson EN. Refinoid receptor expression and all-trans retinoic acid-mediated growth inhibition in vascular smooth muscle cells. Circulation. 1996;93:1886-1895.
73. Tanaka H, Samuel CE. Mechanism of interferon action: structure of the mouse PKR gene encoding the interferon- inducible RNA-dependent protein kinase. Proc Natt Acad Sci U S A. 1994;91:7995-7999.
74. Pan B, Castro-Lopes JM, Coimbra A. Activation of anterior lobe corticotrophs by electroacupuncture or noxious stimulation in anaesthetized rat, as shown by colocalization of Fos protein with ACTH and beta-endorphin and increased hormone release. Brain Res Bull. 1996;40:175-182.
75. Lee JH, Beitz AJ. The distribution of brain-stem and spinal cord nuclei associated with different frequencies of electroacupuncture analgesia. Pain. 1993;52: 11-28.
76. Rink TJ, Jacob R. Calcium oscillations in non-excitable cells. Trends Neurosci. 1989;12:43-46.
77. Nedergaard M. Direct signaling from astrocytes to neurons in cultures of mammalian brain cells. Science. 1994;263:1768-1771.
78. Azizkhan RG, Caty MG. Teratomas in childhood. Curr Opin Pediatr. 1996;8: 287-292.
79. Kountakis SE, Minotti AM, Maillard A, Stiemberg CM. Teratomas of the head and neck. Am J Otolaryngol. 1994; 15:292-296.
80. Delmer LP. Germ cell tumors of the mediastinum. Semin Diagn Pathol. 1990;7:266-284.
81. Gonzalez-Crussi F. Extragonadal Teratomas. Washington, DC: Armed Forces Institute of Pathology; 1982:118.
82. Kretschmar CS. Germ cell tumors of the brain in children: a review of current literature and new advances in therapy. Cancer Invest. 1997;15:187-198.
83. Stux G, ed. Basics of Acupuncture. New York, NY: Springer-Verlag; 1997:298-302.
84. Nichols CR, Timmerman R, Foster RS, Roth BJ, Einhorn LH. Neoplasms of the testis. In: Holland JF, Basst RC Jr, Morton DL, Frei E 111, Kufe DW, Wichselbaum RR, eds. Cancer Medicine. 4th ed. Baltimore, Md: Williams & Wilkins; 1997:2206.
85. Saku K, Mukaino Y, Ying H, Arakawa K. Characteristics of reactive electropermeable points on the auricles of coronary heart disease patients. Clin Cardiol. 1993;16:415-419.
86. Oleson TD, Kroenig RJ, Bresler DE. An experimental evaluation of auricular diagnosis: the somatotopic mapping of musculoskeletal pain at acupuncture points. Pain. 1980;8:217-229.
87. Smith SD. Limb regeneration. In: Marino AA, ed. Modern Bioelectricity. New York, NY: Dekker; 1988:526-555.
88. Ishchenko AN, Kozlova VP, Shev'yev PP. Auricular diagnostics used in the system of screening surveys. Med Prog Technol. 199 1; 17:29-32.
89. Shi R, Borgens RB. Three-dimensional gradients of voltage during development of the nervous system as invisible coordinates for the establishment of embryonic pattern. Dev Dynamics. 1996;202:101-114.
90. Ewart JL, Cohen ME Meyer RA, et al. Heart and neural tube defects in transgenic mice overexpressing the Cx43 gap junction gene. Development. 1997; 124:1281-1292.
91. Hirschi KK, Xu CE, Tsukamoto T, Sager R. Gap junction genes Cx26 and Cx43 individually suppress the cancer phenotype of human mammary carcinoma cells and restore differentiation potential. Cell Growth Differ. 1996;7: 861-870.
92. King GE, Scheetz J, Jacob RE, Martin JW. Electrotherapy and hyperbaric oxygen: promising treatments for postradiation complications. J Prosthet Dent. 1989;62:331-334.
93. Wong WH, Brayton D. The physiology of acupuncture: effects of acupuncture on peripheral circulation. Am J Acupuncture. 1982; 10:59-63.
94. Lin NIT, Liu GG, Song JJ, Chen YF, Wu KM. Effects of stimulation of acupuncture Ta-Churi, Nei-Kuan and Tsu-San-Li points on physiological function of normal adults. Acupuncture Res Q. 1980;4:11-19.
95. Kishi H, Mishima HK, Sakamoto 1, Yamashita U. Stimulation of retinal pigment epithelia] cell growth by neuropeptides in vitro. Curr Eye Res. 1996; 15: 708-713.
96. Cheng RS, Pomeranz B. Electroacupuncture analgesia could be mediated by at least two pain-relieving mechanisms; endorphin and non-endorphin systems. Life Sci. 1979;25:1957-1962.
97. Malizia E, Andreucci G, Paolucci D, et al. Electroacupuncture and peripheral beta-endorphin and ACTH levels. Lancet. 1979;2:535-536.
98. Pakala R, Benedict CR. Effect of serotonin and thromboxane A2 on endothelial cell proliferation: effect of specific receptor antagonists. J Lab Clin Med. 1998; 131:527-537.
99. Kenyon JN. Modern Techniques of Acupuncture. Wellingborough: Thorsons; 1983;1:51-58.
100. McGee CT, Sancier K, Chow EPY. Qigong in traditional Chinese Medicine. In: Micozzi MS, ed. Fundamentals of Complimentary and Alternative Medicine. New York, NY: Churchill Livingstone; 1996:225-226.
101. Lu Z. Scientific Qigong Exploration. Malvem, Pa: Amber Leaf Press; 1997.
102. Li L, Chen H, Xi Y, et al. Comparative observation on effect of electric acupuncture of neiguan (P6) at chen time versus xu time on left ventricular function in patients with coronary heart disease. J Tradit Chin Med. 1994; 14: 262-265.
103. Wang WK, Hsu TL, Wang YY. Liu-wei-dihuang: a study by pulse analysis. Am J Chin Med. 1998;26:73-82.