שלום יקירי
האני מאמין שלי הוא, שידע הוא כוח! העתיד והגורל ניתנים לשינוי. את העבר אנחנו לא נוכל לשנות, אך אם נפעל בהווה נוכל לשנות את העתיד. אם אני יודע מה עומד לקרות, אני יכול לשנות. מכיוון ש98% מהעתיד ניתן לשינוי, אל לנו לפחוד.
עברתי ניסיונות קשים ב-50 שנות חיי. ניסיונות שחלקם היו קשים מאוד אשר הביאו אותי למקומות נמוכים שכמעט ולא ניתן לעלות על הדעת. אם זה התעללות מינית שעברתי בגיל 7 על ידי שכן, ושבכל פעם נתן לי עשרים אגורות כדמי שתיקה, דבר שגרם לי בהמשך להרס עצמי עד כדי ניסיונות התאבדות. ומאז כסף הפך אצלי דבר טמא על כן הכסף לא נשמר אצלי דבר שהביא אותי לנפילה כלכלית, לפני 18 שנים. בגיל 12 עברתי תאונת דרכים קשה, בשכונת בן-ציון בנתניה לא רחוק מבית העלמין הצבאי. איבדתי את הכרתי ולא הייתי מודעת שאני פצועה קשה. במקרה עבר במקום אוטו של "חברה קדישא" שהציל את חיי. זה היה האוטו היחיד שעבר במקום ופשוט אספו אותי והעבירו אותי למגן דוד בנתניה ומשם לבית חולים הלל יפה בחדרה, שם הגעתי ללא רוח חיים ולאחר החיאה וניתוח ארוך, הצילו את חיי. בגיל 20 התחתנתי ובגיל 25 בהריון השני חליתי במחלת לב של הריון ובעקבות זאת עברתי צינתור והתגלה שיש לי גם פירפור פרוזדורים התקפי, מאז אני חיה על תרופות. גם חוויתי פעמיים דלקת קרום המוח, חוויתי התקפים שדמו להתקפי אפילפסיה, לאחר שהגעתי לדר' רודי, פסיכולוג שנוי במחלוקת, שאיבחן שהם התקפי חרדה ברמות גבוהות. עברו מספר שנים ואז נפלנו מבחינה כלכלית. החלטנו לעבור לרחובות.
כל הזמן קיננה בי המחשבה למה כל זה קורה דווקא לי?
למה אני עוברת את כל מדורי הגיהנום?
בתקופה שגרנו ברחובות, הפנו אותי למטפלת תימניה שגרה בשכונת מרמורק. הגעתי אליה. אני זוכרת היה זה יום שישי אחר הצהריים, האישה ישנה. לא יודעת למה, אבל ישבתי וחיכיתי שתתעורר. משהתעוררה, ראיתי עיניים מוזרות. היא נגשה אלי ואמרה לי, מבלי שהכירה אותי. - "תפסיקי ליילל. את נועדת לעזור לאנושות. את תשבי בחדר מקסים בבית ליד הים, יגיעו אליך אנשים מכל העולם, ואת תשני את חייהם. עברת כל ניסיון בגוף, בנפש ובכסף על מנת שלא יהיה אדם שיעמוד מולך ויאמר לך - את לא מבינה מהו כאב". בהתחלה חשבתי שהגברת משוגעת, אני?... לעזור לאנושות?... באותו זמן חיפשתי מי יכול לעזור לי.
עם הזמן חזרתי אליה, עוד ועוד, פשוט נמשכתי כבחבלי קסם. שם למדתי על החיים האמיתיים על הנתינה על קבלת הזולת כמות שהוא, ולא לשפוט אנשים. עם השנים הסתבר שבאמת היא צדקה. אני גרה בבית בקיסריה, שזה ליד הים. יש לי חדר מקסים בו אני מקבלת אנשים. חברה טובה שלי קוראת לו "הרחם" מכיון, כך היא אומרת שם האדם נולד מחדש.
הניסיונות הקשים בחיים הביאו אותי להבין שמה שלא הורג אותנו, מחשל אותנו. ושאלוהים נותן לאדם מכות בעוצמה כזו שהם יוכלו לעמוד בהן. וכל ניסיון רק מעצים אותנו ומעניק לנו יכולות גבוהות יותר.
בימים החשוכים בהם חיפשתי תשובות, הספר שניחם אותי והיה החבר הטוב שלי היה, "ספר איוב".
מכאן יש לי האומץ והכוח לעמוד מול אנשים, לומר להם את הדברים הקשים ביותר. בתחילה היה קשה לקבל את דברי. אמרו עלי דברים איומים, כינו אותי מכשפה, אמרו שאני ברוטאלית ואיומה. היום לאחר שנים כבר מבינים שאני פשוט מעוניינת להציל אתכם מעצמכם.
אם הייתי חושבת רק על עצמי, הייתי אומרת דברים נחמדים וצבועים ובכך הייתי חוטאת לתפקידי. אני בחרתי את הדרך הקשה, אך הנכונה מבחינתי. לומר את האמת ולתת לאדם את הכוח והיכולת לשנות.
על כן קומו ואזרו אומץ, וכמו עוף החול שכל פעם קם ומחייה עצמו מחדש, מתוך העפר.
משפט סיני אומר - "הרגע החשוך של הלילה, הוא רגע לפני שהשמש מתחילה לזרוח". חיינו כמו גלגל פעם אנחנו למעלה ופעם למטה. על כן אל תקחו אף אחד ובטח לא את עצמכם כמובן מאיליו. קומו כל בוקר, אספו את עצמכם וצאו לקרב על חייכם.